במשך שנים רבות, לצערנו, לא היתה התייחסות של המדינה ושל גורמים רשמיים לכך שאדמות רבות זוהמו על ידי מפעלים בתעשיות שונות. עד השנים האחרונות בהן הבעיה החלה לקבל את תשומת הלב הנדרשת.
זה תהליך מוכר שמתרחש לא רק בישראל אלא בכל העולם המתועש. מאחר ויש צורך להקים מפעלים אשר יספקו פרנסה ויאפשרו לכלכלה לשגשג, אז לא בהכרח מתייחסת להשפעות של המפעל על הסביבה. בין היתר, על הזיהום שהמפעל יוצר, בין אם באוויר, במים וכן ביבשה. בעוד שבזיהומי האוויר כבר עוסקים במשך שנים, וכן בזיהום המים, הרי שזיהום היבשה הוא הדבר האחרון שנותר ויש לציין שזה גם הזיהום הקשה ביותר לטפל בו, מאחר והוא נשאר קבוע, ופחות מרגישים אותו ביום יום (להבדיל מזיהום מים נניח), לכן לקח המון שנים עד שהחלו להבין את גודל הבעיה והחלו לטפל בה.
זיהום אדמות נוצר מסיבות שונות, בין היתר כתוצאה משימוש בחומרים אסורים, הטמנת פסולת מזוהמת, הזרמת שפכים ועוד. כל זה יצר מצב שלא ניתן היה להשתמש באדמה, לא לצורך בנייה ובטח שלא לצורך חקלאות.
מאחר ועם השנים התבררה גודל הבעיה מצד אחד ומצד שני, מדינת ישראל היתה צריכה קרקעות לצורך בנייה על מנת להתמודד עם בעיית הנדל"ן שהיא שרועה בו, אך מעבר לזה, זיהום קרקעות היא בעיה שיכולה להתרחב ולהשפיע גם על אלמנטים אחרים בחיים. לכן אנחנו יכולים לראות יותר ויותר גורמים אשר נכנסים אל עובי הקורה ומבקשים לטפל בבעיה.
זה יכול להיות דרך פינוי וסילוק חומרים, שינוי הגדרות רגולציה, הטמנת צינורות ואמצעים אחרים על מנת למנוע שמצבים כאלה יחזרו בעתיד, ניקוי הקרקע בין אם זה מתחת לפני השטח ובין אם זה מעל ובעוד שורה של דרכים.
צריך לומר, מדובר על תהליך ארוך, לא פשוט, שנמשך זמן רב וגובה לא מעט כסף, מן הסתם עד שהקרקע לא נקייה לגמרי, אי אפשר לעשות בה שום דבר. אך כשהתהליך מגיע לסיומו, המדינה מרוויחה קרקע נקייה ואזור שאיננו מזוהם, מה שמאפשר לבנות עליו בצורה אחראית.