לכל בית משותף, בית פרטי, בתי עסק (במיוחד בתי הסעדה), מפעלים ומוסדות ציבוריים יש פחי זבל. פחי זבל כתומים הם פחי שחזור לאריזות שאינן עשויות קרטון ונייר (פחיות למשל), הפח הכחול לשחזור ניירות, עיתונים ואריזות עשויות קרטון (מכלי חלב) והפח הירוק, הגדול, לכל הדברים האחרים. מתי מותר לשים זבל בחוב ברשויות המקומיות? זה תלוי ברשות עצמה. לכל רחוב ברשות המקומית יש יום בשבוע שבו מגיעה משאית, בעלת מנוף, שמיועדת לפנות את הזבל שמונח ברחובות.
חשבו על הסביבה ועל השכנים שלכם
הזבל שאנחנו משאירים מחוץ לפחי האשפה הוא בדרך כלל חפצים שנזרקו מהבית, בעת שחברת פינוי דירות ארזה את התכולה ועל פי בקשת בעלי הדירה את חלק מפריטי הריהוט, מזרנים, ארונות שפורקו, מכשירי חשמל ועוד, הוציאה לרחוב כדי שמשאית הרשות תאסוף אותם.
וועדי הבתים המשותפים מקבלים לא אחת קנס מהרשות המקומית בגלל שמי מהשכנים פינה מביתו חפצים שונים והעמיד אותם על המדרכה, מה שמהווה סכנה להולכי הרגל, לא ביום שנקבע על ידי הרשות. למרות שיום הפינוי ידוע לכולם, כולל לאנשי צוות חברת פינוי דירות רבים מקווים לטוב ושהרשות לא תקנוס אותם.
למה אסור לנו לשים זבל ברחובות?
הסיבה פשוטה. צריך לתאר רחוב שבכל יום מימות השבוע הדיירים יניחו שקיות, רהיטים, מכשירי חשמל ועוד והם יהיו על המדרכה עד יום הפינוי. בעלי חיים מפזרו אותם, אנשים יחטטו בערימות וישאירו חפצים מפוזרים, העוברים על המדרכה יכולים ליפול, להיפגע ולהגיש תביעת נזיקין נגד הרשות המקומית, הרשות רוצה להבטיח את עצמה מתביעות ותשלום פיצויים.
כדי למנוע את כל האמור אפשר לרכז את הזבל בפינת החצר, במקום שאינו מהווה סכנה לבעלי הדירות ובערב לפני הפינוי להוציאם למדרכה. כך לא יערמו ערמות על המדרכות, לא יפוזרו הפריטים ולא יהווה סכנה למשתמשים במדרכה.
רוב חברות פינוי דירות מפנות גם את החפצים המיועדים לזבל. הן מובילות את כל התכולה וזורקות אותה במזבלה העירונית. ברור שהדבר צריך להיות מסוכם בין חברת הפינוי לבין הלקוחות תוך ציון הסכום המדויק שחל על הפינוי.